|
אתרים ארכיאולוגיים
סקירת שני אתרים ארכיאולוגיים רבי תוכן, משמעות ושרידים. בניאס ההרודיאנית, וקצת הלאה, וקלעת נמרוד - מבצר ממלוכי ענק ומרשים ביותר.
בכניסה לעיר יקנעם מתנשא תל לא גדול שחפירות בראשו חשפו העיר הקדומה שישבה עליו. הממצאים אינם יוצאי דופן, אך צורת הנגשתם למבקר, השילוט וההסברים הופכים אותו לאתר ששווה ביקור (בעיני).
רצפת פסיפס נהדרת שנתגלתה בקיסריה, נחפרה ושומרה, ופתוחה לביקורי הציבור.
הרצפה מכילה עשרות "מדליונים" ובמרכזם עופות למיניהם, ובשוליהם גם בעלי חיים נוספים.
ההר המלאכותי שהקים הורדוס (והמשיך בנו- ארכלאוס) ובו בנה ארמון מבצר, ולימים הקים שם מאוזוליאום מפואר בו נקבר.
תאור המזבח הישראלי על הר עיבל, והממצאים הארכיאולוגיים על הר גריזים.
סיפור השתתפותי בגילויין של המגילות בשנות ה 50 של המאה הקודמת, ומצבן כיום.
נסיון לתאר את תולדותיו ומעשיו של ישוע, שנולד במשפחה יהודית מנצרת, והפך לאבי הנצרות, אף שלא ממש התכוון לכך.
שרידי בית שאן הרומית ביזנטית, על רחובותיה, התיאטרון שלה ועוד
לכל עיר בעולם הקדום היה מקור מים צמוד (מעיין, נהר וכד') ואם לא היה כזה - ידעו קדמוננו לבנות, כבר לפני אלפי שנים, אמות מים מתוחכמות שהוליכו את המים הגרביטציה מתונה מהמקור אל הישוב.
מצגת זו עוסקת בשרידיהן של שתי ערים יהודיות מימי המשנה והתלמוד (מן המאות הראשונות לספירה), בציפורי השתמרו שרידיה של עיר מסודרת בעלת רחובות סלולים,
שווקים מסודרים, תיאטרון, מבני ציבור ובית אמידים, ואילו בבית שערים נשתמרה מערכת קברים מרשימה (נקרופוליס) בלבד.
כוכב הירדן הינו רכס המוכר בשם הערבי "כאוכב אל הווא" (כוכב הרוחות בעברית) עליו ניצב מבצר צלבני ענק (שנקרא ע"י הצלבנים בשם "בלוואר" = יפה נוף).
המבצר השתמר בצורה נפלאה, נחפר ושוחזר במלואו, והוא מהיפים שמוכרים באזורנו.
המצגת שלפניכם עושה הכרות עם המבצר עצמו, אך גם מתארת ארוע לזכרו של צ'ארלס אורד וינגייט ("הידיד") שפעל באזור זה בשיתוף אנשי ההגנה ופיתח את
לוחמת הלילה ו"פלוגות הלילה" שנלחמו בהצלחה רבה בפורעים הערביים בימים של טרום המדינה.
חורבת קיאפה נמצא בשולי עמק האלה, כאשר שרידי חומות הקפיות זוהו בה ע"פ הקרקע כבר לפני שנים רבות, אך משום מה איש לא התייחס למקום ברצינות
והוא לא נבדק ולא נחפר. בשנים האחרונות לקח על עצמו פרופ' גרפינקל מן המחלקה לארכיאולוגיה של האונ. העברית בירושלים, בשיתוף רשות העתיקות חפור
את האתר ולחשוף עיר מבוצרת היושבת בשולי ממלכת ישראל. גרפינקל מייחס את המקום לעיר בשם שעריים המופיעה בסיפורי התנ"ך בהקשר למלחמת דוד וגוליית
שבה מסופר על בריחת הפלישתים עד שעריים. בקיאפה יש אכן שני שערים מבוצרים ועובדה זו מחזקת את ההשערה שזו אכן שערים.
על הגילויים שבשטח עצמו, על הסנסציה שבזיהוי ועל הויכוח האקדמי על זיהוי זה - במצגת הצנועה שלפניכם.
המגילות הגנוזות הינן פיסות קלף עליהן נכתבו לפני כ 2000 שנה ספרי התורה של יהודי תקופת בית שני.
ראשוני הגילויים היו במערות מדבר יהודה, והמגלים היו רועי צאן ערביים שהסתובבו בשטח. בעקבות גילוייהם יצאו בכירי הארכיאולוגים שלנו לחקור את מערות
המדבר (אם כי באיחור ניכר), המצגת מספרת את סיפורי האישי כמשתתף באחת המשלחות ב"מערת האיגרות" ב 1960, ובנוסף את סיפורי המגילות שנרכשו
ע"י המדינה ומוצגות ב"היכל הספר" במוזיאון ישראל בירושלים.
הורדוס היה המלך הראשון שמלך על ישראל ושלא היה יהודי ממש. דבר זה יצר קונפליקט קשה בינו לבין עמו, וגרם לו להיות פרנואיד אכזר - מחד, אך מאידך - הוא
היה גדול הבונים בממלכה, ולא רק בה, ואת אשר בנה, וגם את אשר הרס, מתארת מצגת זו.
הנבטים היו עם של נוודים רועי צאן, שהפכו לסוחרים עשירים ומכרו סחורות מן המזרח לארופאים שוחרי המותרות.
בהמשך הם "התבייתו" למדו לתצוב את בתיהם בסלע הרך, והותירו אחריהם תרבות מרשימה ושרידי מבנים וחקלאות מרשימים עוד יותר.
על הנבטים עצמם למדנו במצגת הקודמת שעסקה בהם, ואילו כאן מוצגת גולת הכותרת של מפעלם - העיר (או למעשה "עיר המתים") החצובה בסלא האדום, בירדן.
תאור שרידי העיר בדרום רמת הגולן שנלחמה בגבורה בימי המרד הגדול, אך נכבשה ע"י הרומאים ונהרסה כליל.
|
|
|
|